האם כשאני לא חייבת לאף אחד כלום יותר האם זה חופש? אולי זה בדידות? אין גם פחד, אז על מה זה יושב?

אז מה אני רוצה? בעיקר לזכור שכולנו נפגשים בחיבור של השמונה אחד קופץ למעלה אחד מתגלש למטה אבל נפגש שוב בחיבור של האינסוף, כולם כאחד ואחד ככולם

אנחנו חיים רק פעם אחת, אהבה היא מושג שהדביקו אליו כל כך הרבה דברים ורק צריך להרגיש, להיות בשקט ולהרגיש – מה אני מרגיש? .

בין הימים האלה לאלה אני מבינה שהדבר היחיד שקבוע שזה כל הזמן משתנה